אופטימיות זהירה

הבוקר קמתי בלחץ מהעובדה שאני צריך ללכת למשרד הפנים האוסטרי. איך זה לבקר במשרד ממשלתי במדינה זרה ? צריך להוציא anmeldung שזה רישום כתובת מגורים של ירדן בוינה לטובת ביטוח הבריאות.
כמה תחנות ב U ban ואני שם. פקידה נחמדה. חמש דקות וסיימתי. מדהים.
מה שכן, איזור ההמתנה מופרד מדלפקי השירות כלומר מי שממתין לא רואה את הפקידים והלקוחות האחרים. שונה.
I wondered aimlessly ברחוב לנדשטרסה שזה רחוב שמוביל לתחנה די מרכזית של רכבות כולל רכבת לשדה.
למי שמעונין הדרך הכי זולה להגיע אל ומשדה התעופה היא ברכבת קו s7 במחיר של 4.4 יורו לכיוון. מתחנת לנדשטרסה יש אוטובוסים ו u ban לכל שאר העיר.
יש דרך נוספת שנקראת cat גם מלנדשטראסה אבל זה אקספרס ועולה 12 יורו לכיוון או 19 לשני הכיוונים.
אדי הסעות לוקח 35 יורו.
מונית עם מונה תעלה בערך 40 עד 45 יורו.
חנויות שכדאי להכיר:
מרכולים - LIDL, BILLA, HOFER, DM, SPAR. כולם זולים יחסית לארץ ובכולם מבחר גדול של מוצרים.

KIK - רשת ממש זולה לבגדים ודברים לבית
BIPA -  רשת פארמה זולה
נסעתי חזרה לכיוון בית הספר. ירדן כעס שבאתי. יופי. הוא רוצה להיות עם החברים.
הלך לפנימיה לאכול. אני חיכיתי בסבלנות באיזור האופרה.
חזר- האוכל היה מגעיל אז הוא רעב. הלכנו לנאשמרקט . נכנסנו למסעדה ושוב ישראלים מנהלים את המסעדה. אלה שנראתה חרדית אמרה שירדן יבוא לעשות אצלהם שבתות ושיתיעץ וישאל. אבל מה ? במסעדה מגישים יופי של חזיר. התבוללות..
משם כל אחד לדרכו למנוחה קצרה. בחמש וקצת נפגשנו עם יסמין לשיחת עידוד ומוטיבציה. ירדן היה מאוד חיובי ונראה שמצב הרוח חזר. הוא גמל בליבו להתמודד.
נפרדנו ואני חזרתי לדירה. סיגריד, בעלת הדירה הגיעה סוף סוף לקחת את הכסף. היא סופר סופר נחמדה וממש עושה מעל ומעבר לתת תחושה טובה. ממש כיף.
זהו. מבחינתי נגמר היום...